תפריט נגישות

סמל רוני רמי צרפתי ז"ל

רוני צרפתי
בן 23 בנפלו
בן רחל ויצחק
נולד בתוניסיה
בח' בסיון תש"י, 24/5/1950
התגורר בזוהר
שרת בחיל השריון, חיל הנדסה
יחידה: פלחה"נ 229
התגייס ב-6.5.1986
נפל בקרב
בכ"ב בתשרי תשל"ד, 18/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: תעלת סואץ
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל
הותיר: אישה - בת עמי ובת - רמית, שנולדה לאחר מותו, הורים, שלושה אחים ואחות

קורות חיים

רוני (רמי), בן רחל ויצחק, נולד ביום ח' בסיוון תש"י (24.5.1950) בתוניס שבתוניסיה ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1955. הוא למד בבית-הספר היסודי "דוד שמעוני" בנהורה, ואחרי-כן המשיך ולמד שנה בבית-הספר המקצועי במגדיאל, במגמה למסגרות, ושנה בבית-הספר המקצועי "נעורים" ליד נתניה, בקורס למפעילי ציוד מכני הנדסי. משפחתו של רוני עברה גלגולים רבים לאחר שעלתה ארצה, ולבסוף התיישבה במושב זוהר בחבל לכיש.

רוני (שכונה גם "מימי" ו"רמי") היה ילד טוב וממושמע ואהב לעזור להוריו ולחבריו. כשהיה בן שתים עשרה חלה בדלקת פרקים קשה ואושפז פעמים רבות בבית-חולים. הוא החסיר הרבה ימי לימודים בבית-הספר, אך הצליח להשלים את החסר, ובכוח רצונו הגדול הצליח להתגבר על קשיים ועל כאבים. הוא רצה להוכיח לעצמו שלמרות המחלה, יכול הוא לעשות כל מה שחבריו עושים, ואף טוב יותר. הוא התעמל ועסק בכל ענפי הספורט, ומעולם לא ניצל את זכותו להיעדר משיעורי התעמלות או מעבודה פיסית קשה.

לדברי מורתו, שפע רוני חום אנושי, הרבה לצחוק והיה עליז ומלא חדוות חיים. יחד עם זאת היה רגיש מאוד וטוב לב מאין כמוהו ותמיד היה נכון לעזור לכל אדם. רמי אהב אמנות וניחן בכשרון למלאכת-יד אומנותית ולציור. הוא השתתף בחוגים לריקוע נחושת, לעבודות עור ולציור ובשעות הפנאי היה יוצר חפצי אמנות מחומרים שונים ומצייר. הוא ניצל את כשרונותיו לקישוט הכיתה בבית-הספר והיה מכין את התפאורה להצגות ולהופעות, שנערכו בבית-ספרו; גם את התאורה תכנן, שכן מקצוע החשמל אף הוא היה אחד מתחביביו.

רמי שיחק בכדורגל והיה חבר בקבוצת "בני-לכיש" בנהורה. לדברי חברו, היה תמיד נקי ומצוחצח. כל אשר עשה, עשה במהירות ובדייקנות רבה, וגם בצבא אמרו מפקדיו ש"הבחור ממש קפיץ". רמי אהב ילדים והקדיש זמן רב למשחק עם ילדי מושב זוהר. הוא דאג מאוד לשגשוגו של המושב. לפני שגויס לצבא, עבד חודשים אחדים כמפעיל ציוד מכני הנדסי במושב מגוריו.

רוני גויס לצה"ל בתחילת מאי 1968 והוצב לחיל ההנדסה. הוריו ניסו לשכנעו שיבקש שחרור מהצבא, בגלל דלקת הפרקים שלקה בה בילדותו, אולם הוא סירב לחשוב על כך. בשעת גיוסו ובמשך כל תקופת שירותו בצבא העלים את דבר מחלתו והיה גאה שהוא ממלא את חובתו כהלכה. לאחר הטירונות, שסיים בהצטיינות, הוצב לגדוד הנדסה קרבית כמפעיל ציוד מכני כבד ועסק בבניית מעוזים על קו התעלה. לאחר שעברו עליו שם חודשים רצופים קרבות ואש, נשלח להשתלם בקורס מ"כים ובקורס מש"קי חיל ההנדסה. הוא מונה מש"ק פלסים והוצב שוב בגדוד ששירת בקו תעלת סואץ ובמקומות אחרים. לדברי חבריו היה רמי חייל לדוגמה. מפקדו ראה בו מש"ק אחראי, שעשה את עבודתו בהצטיינות. בתעודת השחרור שלו צוין כי ביצע את המוטל עליו בצורה הטובה ביותר. לאחר שסיים את שירותו הסדיר, הוצב לשירות מילואים כמש"ק פלסים ביחידת הנדסה קרבית. כשנה לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים הועבר לגדוד הנדסה משוריין.

משחזר לחיים האזרחיים החל רמי לעבוד כמנופאי בבתי-הזיקוק באשדוד. בשנת 1973 נשא לאישה את חברתו בת-עמי ובמשך זמן קצר ביותר הקים בית ומשק לתפארת.

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים התייצב רמי ביחידתו ונשלח עמה לסיני, שם השתתף בקרבות סביב הקמת הגשרים על תעלת סואץ. ביום כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973), בשעה שהכוחות צלחו את התעלה לצדה המערבי, נפגע רמי בהפגזה ארטילרית והועבר לתאג"ד. בשעת העברתו נפגע שוב ומת מפצעיו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית העלמין הצבאי בהר-הרצל, בירושלים. השאיר אחריו אישה, הורים, שלושה אחים ואחות. (בתו, שנולדה לאחר שנפל, נקראה על-שמו "רמית"). לאחר נפלו הועלה לדרגת סמל.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה שלו: "רוני שירת במסירות ובהקרבה. הוא היה מהמצטיינים בפלוגתו, אהוד וידיד לכל חבריו ביחידה".

בניית אתרים: